החלטה בתיק ע"א 56727-04-13

1.         המערערים בע"א 5383-05-13 (להלן: המבקשים ) הגישו ביום 11/9/13 בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 1/9/13 ואשר הורה על פינוי מהנכס שהוא מושכר, עד 30/9/2013. לחלופין, ביקשו המבקשים להאריך המועד לפינוי המושכר.

            בשלב הראשון התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין באופן ארעי עד להחלטה שתינתן בבקשה, וככל שזו תדחה, להורות על עיכוב ביצוע עד להחלטה בבקשה שיגישו המבקשים לעיכוב ביצוע בערכאת הערעור.

לחלופין וככל שטענות המבקשים לא יתקבלו ואף לא יינתן עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור, להאריך מועד הפינוי בארבעה חודשים או לפרק זמן אחר שייקבע על ידי בית המשפט.

2.         לטענת המבקשים לא יעלה בידם לבצע הפינוי לרבות החזרת המצב לקדמותו, כיפי שהורתה הערכאה הדיונית ואישרה ערכאת הערעור בפרק הזמן שניתן, במיוחד כאשר פסק הדין של ערכאת הערעור ניתן ביום 1/9/13 והורה על פינוי עד 30/9/13, ולכן מבקשים הם - אף תחת הפקדות כספיות - לפחות להאריך תקופת הפינוי.

2.         בהחלטה שניתנה ביום 15/9/13 הורה בית המשפט על מתן תגובה לבקשה עד ליום 16/9/13. באותה החלטה לא ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשה.

3.         המשיבים בע"א 5383-05-13 (להלן: המשיבים ) מתנגדים לבקשה, ומפרטים, על-פי גרסתם, רשימה ארוכה של הפרות שנעשו על ידי המבקשים לרבות אי ביצוע מלא של החיובים הכספיים, עליהם הורתה ערכאה זו בפסק הדין.

המשיבים אף מציינים כי מדובר בתביעה לפינוי שהוגשה בשנת 2005, בנוגע להסכם שכירות משנת 2004, כאשר ההפרה החלה מיד בסמוך לאחר כריתת ההסכם. עוד מזכירים המשיבים את פסק הדין בהליך הפלילי שניתן כנגד המבקשים, וכי למעשה היה על המבקשים לפנות המושכר לכול המוקדם ב- 15/9/2005, כך שבחלוף חמש שנים נוספות, כאשר המבקשים עדיין במושכר, אין מקום להאריך את מועד הפינוי.

עוד טוענים המשיבים שאף לא קיבלו עותק מבקשת העיכוב עובר למועד הגשת הבקשה לבית המשפט.

            המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבים והם חוזרים ומזכירים, בין היתר, שמדובר בפינוי ממושכר שהושקעו בו השקעות אדירות, ומבחינה משפטית ככול שתינתן רשות ערעור ויישמע הערעור מבלי להאריך את מועד הפינוי, לא ניתן יהיה להחזיר המצב לקדמותו.

4.         חזרנו ועיינו בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, ואין בדעתנו להיעתר לבקשה, אף לא לבקשות החלופיות. ככול שמדובר בסעד כספי, אין כול הצדקה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, והבקשה נדחית.

5.         בהתייחס למועד הפינוי, אין מקום לשנות המועד.

            בפסק דין שניתן על ידי הערכאה הדיונית ביום 8/3/2013 הורה בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט יואב פרידמן) על סילוק ידם של המבקשים מן המושכר, תוך מילוי תנאי ההסכם, תוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין, כאשר צוין שם כי נתנה ארכה לפינוי וזאת כדי לאפשר למבקשים כשוכרים פינוי מסודר למקרה שהוזמנו אירועים שם וכדי למנוע פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים (להלן: צו הפינוי ).

6.         צו הפינוי ניתן לאחר שבית משפט השלום קיבל תביעת המשיבים וקבע עובדתית כי המבקשים הפרו הפרה יסודית את הסכם השכירות. בין היתר, אי תשלום דמי שכירות מיום 15/9/2008.

ככול שהייתה הארכת מועד לפינוי עד מעבר לתקופה שנפסקה על ידי בית משפט קמא, לא הוכח כי שולמו הסכומים הנוספים עליהם הורה בית משפט השלום בהחלטתו מיום4/4/13 (ראה סעיף 2 להחלטה).

            לאור המועדים שפורטו לעיל ומהות ההחלטות שניתנו,  היה סיפק בידי המבקשים לנקוט בצעדים הנדרשים לפינוי לרבות החזרת המצב לקדמותו, מיד עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית, ואין מקום להוסיף ולהאריך את מועד הפינוי.

7.         אשר על כן אנו דוחים את הבקשה על כול חלקיה.

            מועד הפינוי שנקבע בפסק הדין בערעור (עד 30/9/2013 שעה 12:00) יעמוד בעינו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.